אשה
אהבה
אושר
אבא שלי אמר פעם, לא לי, זה ממקור שני, אבל עם קשר דם, אז זה כמו מקור ראשון, ש"אישה שרוצה למצוא בעל, צריכה לרדת מדרגה".
בפעם הראשונה שקיבלתי, אמא שלי ביקשה שאבחר מעל כמה מדרגות לדלג, "אלו יהיו מספר הימים שלך בכל חודש" היא אמרה וכמעט דייקה.
אבא שלי? הוא היה אבי כל האבות, בעל כל הבעלים, התחתן פעמיים. האם עניין המדרגות עלה גם עם נשותיו?
כמה דורות יש בינינו? או היו, הוא כבר איננו.
רבבות.
אני מנסה לדמיין אותנו מחליפים הודעות כתובות בסלולארי.
ועם הפער, ועם לכתו, הוא איתי, גם המדרגה הזו שהיתה שנים תקועה לי בין הריאות.
דווקא כשהגעתי אל המדרגה הנכונה הוא היה כאן אבל לא יכול היה לעמוד, לחוש את האבנים שלה בכפות רגליו.
ואולי בגלל היעדרותו זה כבר לא עניין שלו.
אז אם לא ממתינים למוות של אף אחד ועדיין שולפים מדרגות תקועות מהריאות, כמה גבוה אפשר להגיע? או לרדת?
בכיתה ג', בהפסקה, יריב (במלעיל) החליט שהוא מפסיק את המשחק כי חם לו והמורה לספורט הכריזה על "הפסד טכני" לכיתת "שיקמה". כולנו פחדנו ממירי, המורה, אבל יריב החליט שבחום הזה הוא לא משחק, והפסיד.
אבק עולה אל בין השפתיים ממגרש הכדורגל המאולתר בבית הספר היסודי, שמש חמה וזיעת ילדות בין העורף לתלתלים קצרים מדי שנותרו תלויים בין קוקו לעורף מזיע.
יריב נעלם בשלב התיכון, בטח הפך את הוריו, שגרו בצידו השני של הרחוב שלנו לסבא וסבתא, זה מכבר.
ראיתי אותו פעם במדים, נגד בקבע. הוריו כבר עזבו את השכונה. לא שמרנו על קשר שלא היה.
שתי מילים שולחות אותי אל בית הספר ברחוב בזל, גיל 8, עוד לפני שקפצתי ממדרגות, והרבה לפני שהן נתקעו לי בריאות. נזכרת בסיפור שהגיבור שלו בוודאי שכח שאירע לו, ויודעת, שגם אם ישאר שם במדי הקבע לחיי נצח, וגם אם נשא אישה לחיי נצח, ויהיה בן טוב להוריו לנצח. את ההפסד הטכני ההוא, הוא ניצח.
ומשפטים חכמים חייבים להיאמר בשם אומרם. ככה זה שאתה בגיל 8.
(מ.ש.ש)
 |
| Henri Cartier-Bresson |
 |
| Henri Cartier-Bresson |