נעזוב לרגע את המשפחות שלנו.
נחשוב על אילו שנעשה.
נעשה, לא?
מה מקור הרצון העז הזה? להביא ילדים לעולם? לחיות בזוגיות?
האם אנחנו לא מקבלים את הצורך הדחוף הזה כמובן מאליו?
מישהו עוצר לשאול את עצמו?
כמה אנרגיה אנחנו משקיעים בלמצוא, קודם לחפש, לבחון, להתאים, לשכב, לקום, לשתות לאכול, להישען, למוטט, להימאס ולהמאיס, להתגעגע ושוב להתרחק עם וממי שיהיה: אבי ילדינו.
ומה זה בסופו של דבר?
אדם שאתה יכול להרגיש כל כך בנוח לידו שגם נפיחה שלך (ולאו דווקא את נשמתך) הופכת להיות "אירוע שלא קרה" או מקור לבדיחה טובה.
אז העניין הוא בנפיחות.
כמובן,
יש בזה יותר מזה.
הכל מתחיל באינטימיות.
בשקט שהיא מייצרת.
בקושי להיפרד ממנה לא כי לא בטוח שתהיה כאן שנחזור, אלא במשמעות העמוקה, החיה שלה, של האינטימיות.
אדם הוא עצמו בין ארבע אמותיו, מוארות או חשוכות.
אדם הוא עצמו שלם עם אדם אחר בין ארבע אמותיו. מוארות או חשוכות.
כשאדם מבקש לשבור את הקירות עם עצמו, אדם אחר לא יוכל לעשות זו עבורו, לפניו. להשלים אותו.
הוא יכול רק לעזור לו. או לעכב.
להצטרף לרשימה ארוכה של מעכבי חיים.
ישנתי בחיי יותר מלילה אחד עם כמה כאלו.
התשובות האמיתיות לגבי המהות שלהם ושלי הדהדה כל כך חזקה בלילות, שאוזני התחרשו עד שלא שמעו דבר.
נחזור למעכבי החיים.
מעכבים את החיים ממה?
מלחוות, לאהוב, לנסות לממש את הזכות להיות מאושר, להורות, לכאוב, להתרווח, לזרוח, לנוח ושוב להתאמץ.
יש בחיים יותר מזה.
זו רשימה התחלתית.
כל זמן שאפשר.
נ.ב - הפואמה שלך הזכירה לי את רנה מגריט.
(מ.ש.ש)
נחשוב על אילו שנעשה.
נעשה, לא?
מה מקור הרצון העז הזה? להביא ילדים לעולם? לחיות בזוגיות?
האם אנחנו לא מקבלים את הצורך הדחוף הזה כמובן מאליו?
מישהו עוצר לשאול את עצמו?
כמה אנרגיה אנחנו משקיעים בלמצוא, קודם לחפש, לבחון, להתאים, לשכב, לקום, לשתות לאכול, להישען, למוטט, להימאס ולהמאיס, להתגעגע ושוב להתרחק עם וממי שיהיה: אבי ילדינו.
ומה זה בסופו של דבר?
אדם שאתה יכול להרגיש כל כך בנוח לידו שגם נפיחה שלך (ולאו דווקא את נשמתך) הופכת להיות "אירוע שלא קרה" או מקור לבדיחה טובה.
אז העניין הוא בנפיחות.
כמובן,
יש בזה יותר מזה.
הכל מתחיל באינטימיות.
בשקט שהיא מייצרת.
בקושי להיפרד ממנה לא כי לא בטוח שתהיה כאן שנחזור, אלא במשמעות העמוקה, החיה שלה, של האינטימיות.
אדם הוא עצמו בין ארבע אמותיו, מוארות או חשוכות.
אדם הוא עצמו שלם עם אדם אחר בין ארבע אמותיו. מוארות או חשוכות.
כשאדם מבקש לשבור את הקירות עם עצמו, אדם אחר לא יוכל לעשות זו עבורו, לפניו. להשלים אותו.
הוא יכול רק לעזור לו. או לעכב.
להצטרף לרשימה ארוכה של מעכבי חיים.
ישנתי בחיי יותר מלילה אחד עם כמה כאלו.
התשובות האמיתיות לגבי המהות שלהם ושלי הדהדה כל כך חזקה בלילות, שאוזני התחרשו עד שלא שמעו דבר.
נחזור למעכבי החיים.
מעכבים את החיים ממה?
מלחוות, לאהוב, לנסות לממש את הזכות להיות מאושר, להורות, לכאוב, להתרווח, לזרוח, לנוח ושוב להתאמץ.
יש בחיים יותר מזה.
זו רשימה התחלתית.
כל זמן שאפשר.
נ.ב - הפואמה שלך הזכירה לי את רנה מגריט.
(מ.ש.ש)