יום חמישי, 19 במאי 2011

הלקאה עצמית

לו רק יכולתי להחליף את ההלקאה העצמית בראש, במכות.
לתרגם מחשבה שלילית המכרסמת באיטיות, למכה פשוטה ומהירה. עולה, יורדת, מורגשת, נגמרת.
אכלת יותר מידי היום למרות שהבטחת לעצמך להשתדל? שלוש הצלפות. התעצלת ללכת לשוק למרות שהיה לך זמן? כאפה.
(שוב) לא סידרת את הניירת? מכה עם סרגל על היד. לא הלכת מספיק פעמים השבוע לחדר כושר? שתי הצלפות.
לא עשית שום דבר משמעותי היום (כלומר לא כתבת)? עשר הצלפות.

האם מכה תציל מחפירה. האם ההתמקדות בכאב שבבשר תעלים את כל השאר. האם אחרי שבאה מכה מטבע הדברים מגיע תורה של ההקלה.
ומה תפקידו של הפצע בסיפור הזה. ומה עושים אחר כך, עם העלבון.
Lee Friedlander

(ע.ל)