עייפות

מתחילה מהראש, מהקודקוד נוזלת, מטפטפת על המצח, על הפנים, עוברת דרך הגבות, שלוחה שלה משדרת אדוות מאמצע הגב במעגלים אל השכמות, הגב התחתון, הישבן, אי אפשר לשבת.
הקרסוליים באופרה משלהן, מתנדנדים. חוסר יציבות. הברכיים, מבקשות לעשות קרוסלה. הבטן - רעבה. מבקשת את שלה. העיניים, מתמצמצות. נפתחות בקושי, העייפות המטפטפת מהראש, ויש את העייפות הפרטית שלהן, היא תובעת את שלה. יוצאת מתוך תוככי הגוף, מתפרצת החוצה דרך החלון היחיד אל הנפש, שעייף עכשיו, גם הוא.
פרקי האצבעות. גם של הרגליים. מתכווצים בתקווה לפגישה עם מצעים לכשימתחו.
אין מצעים עכשיו. עוד עמידה. הזדקפות בנסיון למתוח איבר רדום. הצמא, הרעב, כולם במחול.
מבט בתצוגת מסך המצלמה, כפתור ה info. השעה 2100.

זיכרון עמום מליל אמש.

ישנתי טוב.

הכל נשכח, רק המילים - זוכרות.

(מ.ש.ש)